הצוות שלנו

אורי קופליק

מנהל בית-החינוך, מוביל תחום רישוי ושת"פים

דרכי החינוכית הלא פורמלית החלה לפני כמעט 16 שנים כשבני הבכור נולד. מאותו רגע החל לבעבע בי הדחף למצוא את הדרך לחקור ולגלות עוד על עצמי ולהרחיב את תפיסת עולמי החינוכית. את דרכי החינוכית הפורמלית התחלתי 7 שנים לאחר מכן, עם הולדת בתי השנייה, כשהחלטתי לעשות הסבה לחינוך. לכל אורך הדרך, הפורמלית והלא-פורמלית, אני מגלה עוד ועוד דברים על עצמי ובארבע השנים האחרונות, מאז החיבור שלי לחינוך הדמוקרטי, אני מרגיש שהגעתי למקום אותו חיפשתי. ומאז שמתי לעצמי למטרה לקדם מציאות שבה כל מי שירצה לילדיו חינוך דמוקרטי, יוכל לעשות זאת.

אני רואה בעשייה החינוכית שליחות. בעיניי, להיות איש חינוך מתחיל ברצון להיות חלק משפיע ומשמעותי בעיצוב עתידה של החברה בה אני חי. בהמשך לכך, אני לא מאמין שניתן לשמר לאורך זמן חברה דמוקרטית המבוססת על מערכת חינוך אוטוקרטית וריכוזית. על כן, כחלק מעיצוב החברה, אני רואה שליחות בהפצת תפיסה חינוכית המבוססת על ערכים דמוקרטיים.

לתפיסתי, כל מערכת חינוכית חייבת להיות מבוססת על שתי הנחות יסוד:

  1. למידה משמעותית מבוססת על כך שהלומד יבחר לקחת חלק בתהליך הלמידה. הפועל היוצא של ההנחה הזו הוא שילדים אמורים לאהוב ולבחור לבוא לבית ספר.

  2. תפקידה המרכזי של מערכת חינוכית הוא יצירה ושימור של חדוות למידה. מערכת שמייצרת הימנעות ורתיעה מלמידה אינה מקיימת את תפקידה.

כאשר שמים את שתי הנחות היסוד הללו בראש מעייניה של המערכת החינוכית – ההבדלים בין זרמי החינוך השונים מצטמצמים משמעותית.

אני מאמין שחינוך הוא תהליך הוליסטי. הוא לא יכול להיות תהליך שמתחיל ונגמר בבית הספר. תהליך חינוכי הוא תהליך שלם המכיל את כל תחומי החיים של הלומד ומבוסס על שיתוף פעולה ביניהם. על כן, תהליך חינוכי צריך להיות מבוסס על קהילה, הכוללת ילדים, הורים ואנשי צוות, אשר מסכימים ביניהם על ערכים משותפים וכללי יסוד.

 

ולסיום, אני רואה חשיבות עליונה בכך שתהליכי למידה יהיו תוצר של מערכת יחסים מכבדת בין הלומד ואיש החינוך, המבוססת על ראיית הילד כאדם בעל רצונות, שאיפות וחוזקות המייחדים אותו.

אני מרגיש בר מזל שיש לי הזדמנות לעשות את הדברים שאני מאמין בהם.

אילת אגמון

סגנית מנהל, מובילת חטיבה בוגרת (ז'-ט'), מובילת תחום מתמטיקה וחונכת ז'-ט'

אני אילת, עם 'יוד' אחת.

במשך שנים חיפשתי את דרכי בתחום החינוך והטיפול - עבדתי  עם אוטיסטים, למדתי שיטות טיפול שונות במים - אך בסופו של דבר פניתי לאומנויות ופתחתי סטודיו לעיצוב גרפי, צילום ועריכת וידאו, שניהלתי קרוב ל-15 שנה. במקביל לעבודה בסטודיו, שהייתה יצירתית ומלאת אתגרים, אישי ואני גידלנו 3 בנות נהדרות. הבנות שמרו אותי קרוב לתחום. היה לי חשוב להיות מעורבת בעשייה שבאמת תשפיע על חייהן ותביא לשינוי בחברה שהן גדלות אליה.

כשראיתי את השינוי שחל בבתי הצעירה לאחר שעברה למסגרת חינוכית שמתאימה לה - החיוך שהיא הגיעה אתו בכל בוקר לבית הספר, הביטחון העצמי שעלה, היכולות שהתגלו והתעצמו - הבנתי שהגיע הזמן לעשות שינוי בעצמי.

מאז התמסרתי לחינוך.

אני מאמינה במקום שבו כולם שווים ומתקשרים בגובה העיניים.

מקום שבו רואים כל ילד, כל הורה וכל איש צוות.

מקום שמעודד עצמאות והתמודדות ומעניק כלים אמיתיים לחיים.

מקום שתמיד בודק את עצמו, ממשיך ללמוד ולהתפתח, ולא מפחד לטעות ולתקן.

מקום שמאמין בתהליכים, גם אם הם מורכבים וארוכים.

מקום שמחזיר את החיוך.

וזה המקום שלי.

WhatsApp Image 2021-07-25 at 09.55.13.jpeg
יובל כהן.jfif

יובל ארנפרוינד כהן

יועץ אסטרטגי, מוביל תחום פיתוח פדגוגי וחונך

הי, אני יובל.
אוהב א.נשים, ואוהב לחבר אנשים למטרות קטנות כגדולות. הדבר שהכי עושה לי את זה בעולם זה אנשים עם תשוקה לדבר.
בעשור האחרון עסקתי בחינוך במגוון זוויות: מורה, מנהל בית ספר, מנהל תוכנית להכשרת מורים, יזם להקמת בתי ספר ויועץ לעיריות וארגונים לגבי מדיניות.
חינוך הוא התשוקה שלי, זוהי המשקפת דרכה אני מביט על העולם, ובעיניי ה-End Game של רוב מהלכי החינוך, במיוחד ברמת בית ספר, הוא קהילה בת-קיימא.
לכן, אני שמח להיות חלק בפיתוח הפדגוגי (האנושי) ובעיקר להיות חלק מהקהילה המופלאה והצומחת שלנו בבוסתן, מלאה בחברות וחברים, אשר עובדות.ים יחד לטובת קיימות בית הספר.

הדס כרמלי

מובילת תחומי שפה, ספרות וחנ"ג בבית-החינוך​, חברת ועדת קהילה וחונכת ד'-ו'

 

שלום, שמי הדס.

אני מתגוררת במושב, עם כלב אחד קצת משונה.
משתדלת לתרגל יוגה ומדיטציה, ולא להתעצבן משטויות (נהגים בכבישים...).
מתרגשת מפירות אקזוטיים ומלאונרד כהן.

אני בעלת תואר ראשון בסוציולוגיה-אנתרופולוגיה וספרות השוואתית, ביבליותרפיסטית ומדריכת יוגה לילדים מוסמכת.

שנים התגלגלתי מעבודה לעבודה. הדברים הרגישו לי חסרי ערך, חסרי נשמה, וחשתי תסכול ועצבות.
בתום לימודי הביבליותרפיה (טיפול רגשי באמצעות טקסטים) התחלתי לעבוד בבי"ס ("רגיל"). תחושות מתח, לחץ וזעזוע אחזו בי.

עזבתי וטסתי להודו. הגעתי לבית-יתומים, שם יכולתי לבלות עם הילדים בטבע, לרוץ, לשחק, לשיר, לצחוק ולהשתכשך בנהר.
במהלך התנדבות נוספת, בתוך קהילה שחיה ביער, גיליתי את ה-Unschooling.

דברים התחילו להתחבר.

כשהגעתי ל"בוסתן" זה בכלל לא הרגיש כמו עבודה. הרגשתי שהערכים שלי והאמונות שלי מתאימים סוף-סוף למקום בו אני נמצאת.
פה לא מנסים לדכא את הייחודיות של כל ילד, פה מעצימים אותה. פה יש המון מקום ליצירתיות, דמיון וחקירה עצמית.
יש פה המון אהבה.


ופה אני רוצה להיות.

TH.jfif

אופיר מאור

מוביל תחום אנגלית, אחראי הערכה, חונך א'-ג'

היי, קוראים לי אופיר.

אשתי אומרת לי שיש לי קצב משלי.

אני אנסה להסביר:

  • בבוקר לוקח לי שעה וחצי עד שאני יוצא מהבית.

  • התחתנתי בגיל 40.

  • עד שלמדתי הוראה עשיתי שני תארים ועוד קורסים מפה ומשם.

  • עד שהגעתי לבית ספר "הבוסתן" הסתובבתי בכמה בתי ספר, מיסודי ועד תיכון.

אני מאמין שלכל דבר ולכל אדם יש את הזמן שלו ושהדרך שאנחנו עוברים היא המשמעותית ולא התוצאה או המהירות שהגענו אליה.

אני נמצא בחינוך בשביל להעניק לילדים שאני נמצא בקרבתם חוויות טובות ומשמעותיות שיוכלו להיזכר בהן ולשאוב מהן כוחות כאשר הם יהיו מבוגרים.

שירה פרידמן

מובילת תחומי אומנות וקבוצות למידה, חונכת ז'-ט'

אני שירה, במילרע ומאוד מתעקשת :)

גרה בתל אביב עם כמה שנים בירושלים מאחורי.
אני אמא של לני וטרי, חתול וכלב.
לני חתול מפונק וטרי כלב יציב עם שלוש רגליים.
אני מאוד אוהבת חיות, מתנדבת ב-s.o.s ולא אוכלת בשר כבר 15 שנים.

למדתי תקשורת חזותית בבצלאל ומאז ועד היום יש לי עסק עצמאי לעיצוב גרפי, כיום אני סטודנטית לתואר שני בחינוך.


הרבה שנים אני מחפשת את השילוב המדויק בשבילי בין תעסוקה למשמעות.


במהלך התואר ביקרתי, מאמינה שלא במקרה, בבית ספר דמוקרטי וכבר אז זיהיתי את החיבור שלי עם הדרך. זה המקום עבורי להביא את הגמישות והחופש שאני מאמינה שצריכים להתקיים בחינוך, אני מאמינה שכל ילד הוא שונה ואני שמחה להיות חלק ממסגרת חינוכית המאפשרת לשוני הזה לבוא לידי ביטוי.

מצלמה ח 015_edited.jpg

כנרת שדות

חונכת ד'-ו'

היי, קוראים לי כנרת שדות.


אני בת 49, גרה בקיבוץ גבעת ברנר עם בן זוגי המתוק ושלושת ילדינו המהממים. ב 15 השנים האחרונות עובדת בחינוך הבלתי פורמאלי בקיבוצים.

 

הגעתי לחינוך במקרה כי חיפשתי עבודה ומהר מאוד התמכרתי. אין דבר יותר כיף מלקום בבוקר לעבודה שהיא גם תחביב, וגם ייעוד. העבודה עם ילדים ונוער ממלאת אותי בכל יום מחדש בשמחה, רוח שטות ומחברת אותי אל התפקיד האמיתי שלי בחיים.

 

חוץ מזה אני גם אומנית. אהבתי הגדולה בתחום היא יצירת יצורים שונים ומשונים בציור, תפירה, התעסקות עם חומרים מיוחדים ובעיקר צבעים, צבעים ועוד צבעים.

 

בשנה האחרונה עשיתי הסבת אקדמאים להוראה וכעת מצטרפת לצוות הבוסתן, דבר שמרגש אותי מאוד.


ללא ספק מרגישה ברת מזל על כל האושר שבחיי והגשמת החלומות שלי.

אוריה שולוב

מובילת חטיבה צעירה (א'-ו'), חונכת (א'-ג')

אני אוריה.

אני "חנונית" של ארכיאולוגיה והיסטוריה ואין דבר שיותר משמח אותי מלצאת ולטייל עם אוהל ושק"ש.

במשך רוב שנותיי אני עוסקת, לומדת ונושמת חינוך.

אני מאמינה בכל ליבי במשפט של א.ד גורדון:

" ...לא יהיה ניצחון של האור על החושך כל עוד לא נעמוד על האמת הפשוטה שבמקום להילחם בחושך, עלינו להגביר את האור...".

בשנים האחרונות החלטתי ללמוד תחום נוסף ומרתק- גרונטולוגיה (מדעי הזקנה).  גיליתי שבחיבור בין זקנים לילדים יכול להיווצר קסם אמיתי, ללא מחסומים וגבולות.

אני אוהבת לראות את הפלא שמתרחש בגילוי דברים בפעם הראשונה, את הכמיהה ללמידה, את הסקרנות, היצירה האינסופית והדמיון המתפרץ.

כל אלה נותנים לי תקווה שאם נדע לחזק את הילדים שלנו, להעריך אותם, לשחרר אותם ולהאמין בהם, נצליח יחד להגביר את האור.

Oria.jpeg
WhatsApp Image 2021-07-25 at 09.32.49.jpeg

מרדכי (מורי) סיון

כולם קוראים לי מורי, 

יליד הר הצופים, ירושלים, נשוי לאילנה, אוהב אדם, אוהב ילדים וחיות מחמד. תמיד היו לנו כלבים וחתולים וכיום אנו מגדלים שני חתולים.
מגיל צעיר אני עובד עם בני נוער - צופים, גדנ"ע, 'מרכז תרבות עמים לנוער', עם חבורות רחוב וכחונך לילד קשה חינוך.  
התנדבתי לצנחנים, לגד' 890, מחזור אוגוסט 63' ובסיום קורס קצינים נשארתי להדריך בבה"ד 1. כקצין מילואים, עסקתי הרבה בהדרכה, הן בחטיבה הירושלמית והן בחטיבה 80 של הצנחנים. 
בשנות ה- 70 הצטרפתי למערכת הביטחון בה שירתי בתפקידים שונים ובכלל זה בהדרכה, עד לפרישתי ב-98'. בתקופה זו עשיתי הפסקה של שנתיים וחצי במהלכן עברתי הסבה לטנקים והייתי קצין שריון בחט' 401. 
למדתי משפטים באוניברסיטה העברית וכן ספרות אנגלית ומנהל עסקים באוניברסיטת Pace בניו-יורק.
במסגרת עבודתי בחברת הטלפונים הסלולריים הבינלאומית Millicom International Cellular S.A שמושבה בלוקסמבורג, ניהלתי מגעים עסקיים במדינות רבות בעולם ואף ניהלתי חברת בת של 'מיליקום' בגאנה.
מאז יציאתנו לפנסיה אילנה ואני משמשים בהתנדבות כחונכים וקואצ'רים לכל מי שפונה במגוון נושאים. במשך השנים התנדבתי במספר רב של עמותות, בין השאר 'כ"ן, כוח נשים', 'המכון למנהיגות העתיד בישראל', 'גשר לעתיד', 'עמותת דיירי הדיור המוגן בישראל', 'כן לזקן', ועוד.
אני ממשיך להיות פעיל בתחומי התנדבות מגוונים, בדגש על יצירתיות וחשיבה מחוץ לקופסה, מנהיגות, עבודת צוות, חדשנות והעצמה אישית ועיסוקים אלו הובילו אותי גם לכאן, לבוסתן. 
ההדרכה, ההתנדבות, הקשר עם צעירים ועם בני אדם בכלל, מאפיינים אותי ואני גם מתנדב בבית ספר לחינוך מיוחד 'נתיב' בתל-אביב. 
התחביבים שלי - ציור, קרמיקה, מוזאיקה, עיסת נייר, טיולים בעולם, קריאה, כתיבה וספורט.

"הצדיקים הטהורים אינם קובלים על הרשעה אל מוסיפים צדק.

אינם קובלים על הכפירה אלא מוסיפים אמונה.

אינם קובלים על הבערות אלא מוסיפים חוכמה"

(הרב קוק)

בואו להכיר את הצוות שלנו

בואו להכיר, להבין ולפעול

להרשמה ליום הפתוח