חינוך דמוקרטי

החינוך הדמוקרטי שם למעשה את הלומד במרכז תהליך הלמידה, ורואה את הילד כאדם שלם, בעל זכויות וחירויות, שיש להתייחס אליו כאל פרט עצמאי, בעל תחומי עניין, רצונות ויכולות ייחודיים. כדי לקיים חינוך דמוקרטי, נדרשת התייחסות למספר נושאים, שמאפשרים את יישומו הייחודי:

​

אקלים חינוכי: סביבה שוויונית ומכבדת, המחזקת את הדימוי העצמי של הילד ותפיסת המסוגלות שלו, ומאפשרת את קיומו של דיאלוג מתמיד בינו לבין הסביבה.

מבנה ארגוני: הוועדות והפרלמנט מהווים פלטפורמה לבניית תחושת השייכות והתרומה לארגון. בנוסף, הם מעודדים אחריות על המקום ולקיחת חלק בתהליך קבלת החלטות ניהוליות וביצועיות.

​

למידה פעילה: דגש על מיומנויות בחירה ופעולה, המאפשרות ללומדים שדה התנסות והכשרה לעיצוב חייהם הצעירים והבוגרים.

חונכות אישית: פונקציה מרכזית המבוססת על הקשר האישי ומערכת האמון שנוצרת בין התלמיד לחונך. דמות החונך מלווה את התלמיד בתהליכים שהוא עובר בבית החינוך, תומכת, מייעצת, ומקשרת בין התלמיד לבין הגורמים סביבו, למימוש רצונותיו ומטרותיו.

​

הרחבת תפקידי המורה והתלמיד: ביטול דיכוטומיית תפקידי המורה והתלמיד, שינוי תפקיד המורה ממקנה הידע למנחה תהליכי הלמידה, ושינוי תפקיד התלמיד למורה לצד לומד.